שיקום שרירי רצפת האגן \נעמי

מהי רצפת האגן ? ולמה כדאי לנו לדעת יותר עליה?

  רצפת האגן, אזור  שרירי מוצנע  בין רגלינו, שהוא גם  המוצא למספר פתחים חשובים: צינור השתן, הנרתיק (אצל האישה) ופי הטבעת. רצפת אגן בריאה חשובה ליציבה של השלד ולתפקוד תקין של מערכת השתן, המין והצואה. אם היא חלשה מדי או מכווצת יותר מדי תפקודה נפגע.
רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם, ושרירים, היוצרים כולם יחד  מעין "דיאפרגמה " בפתחו התחתון של האגן. מעל "כיפה" זו מונחים אברי האגן (שלפוחית, רחם וחלחולת) ולמעלה יותר גם המעי הדק , המעי הגס והכליות.

 לשרירי רצפת האגן תפקיד עיקרי בכיווצם  וסגירתם של  הסוגרים, בהרמת אברי האגן ובהפעלתם של מספר רפלקסים, המתבטאים בהרפיית שריר השלפוחית ושריר החלחולת (רקטום), ובכך הם מאפשרים לנו לשלוט על הצרכים. שרירים אלו עוזרים גם בשמירה על מנח נכון של השלפוחית, הרחם והחלחולת באגן בזמן פעילות כמו גם בזמן מנוחה. הם גם חיוניים לתפקוד המיני  וללידה כיוון שעליהם משנה ראש התינוק את כיוון ירידתו בתעלת הלידה מאחורה קדימה, כלפי פתח הנרתיק.
כאשר קיימת פגיעה בשרירים אלו, נפגעת יכולתם לתמוך באברי האגן וכתוצאה מכך כל פעילות המגבירה את הלחץ התוך בטני כמו שיעול, עיטוש, קפיצה, ריצה, צחוק, הרמת חפצים או ילדים ועוד, עלולה לגרום ללחץ כלפי מטה של אברי האגן.

 שרירי רצפת אגן פגועים (חתך או קרע החייץ- הפרינאום), רפויים וצנוחים לא מתפקדים היטב בפעולת הכיווץ וההרפיה הנדרשת לסגירה מוחלטת של הסוגרים, לא יוכלו למנוע דליפת שתן גזים וצואה, כמו גם את צניחת שלפוחית, רחם וחלחולת. צניחת רצפת האגן מובילה לקושי בהתרוקנות (עצירויות וקושי במתן שתן) הגוררים בילוי ארוך בשירותים, מלווה בלחיצות ארוכות ומפרכות, המחמירות את הצניחות ופוגעות בעצבי רצפת האגן.
עצבי רצפת אגן פגועים יגרמו לחוסר איזון בין שרירי האגן – תופעה שיכולה להוליד כיווץ יתר בשרירים שלא נפגעו  – עם או בלי כאבים וקשיי התרוקנות, ו/או חולשת יתר ואי שליטה על הסוגרים – עם או בלי צניחות.

מה לנשימה ולרצפת האגן ?

 על מנת לשמור על שרירי רצפת אגן בריאים ומתפקדים חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את חשיבותם ולחנך מיילדות, במיוחד את הבנות, איך למנוע נזקים ואיך לתרגל את השרירים, בשילוב תרגול ליציבה ונשימה מודעת.  חינוך של הילדה, הנערה והיולדת למודעות לאופן ההתפנות שלה, התאפקות מול שליטה ושחרור, תרגול נכון של השרירים בזמן מאמץ תוך שימת לב לשרירים אלה בהתעמלות וספורט, שעלולים לגרום לחיזוק יתר של שרירי היציבה של הבטן והגב על חשבון הנזק לרצפת האגן.

 הפסיה- זו יריעה של רקמת חיבור המצפה את שרירי הבטן הפנימיים , הסרעפת ושרירי רצפת האגן. בשאיפה ובנשיפה היריעה הצמודה לשרירי הסרעפת משפיעה בו זמנית על היריעה הצמודה לתחתית הבטן. במידה והאישה מתאמצת ולוחצת תוך כדי שאיפה וכליאת האוויר ומעלה את הלחץ התוך בטני נוצר עומס יתר על שרירי רצפת האגן.  במצבים של עצירות או במצב של חיזוק שריר הבטן בהנחיה לקויה, בלידה, כאשר היולדת בהשפעת אפידורל ,  כאשר היא לוחצת בהוראת רופאים ומיילדות לא מודעים, המעודדים אותה ללחוץ תוך כדי כליאת האוויר  ובשימוש  עודף של מכשירים ומשקלות כמו האפינו כהכנה ללידה, כל אלה תורמים  לנזק.

תרגול נכון של שרירי רצפת האגן מעודד את הגמשת השרירים תוך שילוב שאיפה ונשיפה בתיאום. הילדה-אישה  יושבת ישיבה מזרחית או יפנית על מזרון דק על הרצפה, היא חשה את התנגדות האדמה אל מול שרירי רצפת האגן וחודי עצמות האגן  ועצם העצה, בשאיפה היא חשה את השריר רפוי ומתרחב שוקע לכיוון האדמה ובנשיפה השריר מתרומם ונאסף כלפי מעלה.

 על מנת לתרגל את פעולת פינוי הצואה או להבדיל אלפי הבדלות  את שחרור העובר האישה יושבת בתנוחה שבתרגיל הקודם ומוסיפה נשיפה ממושכת המדמה ניפוח של בלון ,תוך הוצאת קול ששששש…. כאשר שפתיה מחייכות. התרגיל מבוצע ברצף שמדמה סדרה  של 3 שאיפות ונשיפות בזמן התכווצות: הנשיפה ראשונה נועדה לדחוף את הילוד למקום שהיה בציר הקודם. הנשיפה השניה לקדם אותו לכיוון היציאה והשלישית לשמור שלא יחזור לאחור.

בשלב השני של הלידה כאשר צוואר הרחם פעור לגמרי והילוד נדחף על ידי שריר הרחם בזמן התכווצות אל תוך הנרתיק ושרירי רצפת האגן , היולדת חשה את הדחף . יולדת , שתרגלה את הרפיית השריר תוך כדי נשיפה , תדע לשחרר את התינוק מתוך השרירים הטבעתיים ותמנע מלדחוף את השרירים עצמם ,כלפי מטה.

פליטת השלייה היא פעולה דומה של נשיפה תוך כדי הרפיה של שרירי הנרתיק ונכון לעשותה כשהיולדת נמצאת בכריעה או בישיבה יפנית.

שיקום רצפת האגן רצוי שיעשה צמוד ללידה וההנקה. אחרי לידה מומלץ ראשית להתרכז בחיזוק שרירי רצפת האגן והשרירים הרוחביים של הבטן התחתונה ולהימנע מחיזוק של השרירים הארוכים של הבטן.

התרגיל הראשון לאחר הלידה: על מזרון דק על האדמה, בשכיבת פרקדן כשהעקבים צמודים לישבן בירכיים מורמות צמודות. איסוף של שרירי הנרתיק ,פי הטבעת והרמת חוליית הזנב למעלה תוך כדי נשיפה. בשאיפה הרפיית השריר והחזרת העכוז למקומו , הרמת החוליות של עצם העצה בנשיפה והרפייה בשאיפה. ניתן להוסיף הרמת חולייה אחר חולייה בכל יום אחת . לאחר שבוע גם אפשר להוסיף כיווץ של השרירים המרחיקים של הירכיים בכך שתצמידי את הברכיים זו לזו תוך כדי הנשיפה.  התנועה הגלית שנוצרת באגן נעימה ומרגיעה .

חיזוק שרירי רצפת האגן והגמשתם יועיל לך גם בהקלה על כאב ומתח שרירי גב תחתון, יעודד פעולת מעיים תקינה וישפר את התפקוד המיני וההנאה מאזור מופלא וצנוע בגופנו.