נשאות לחידק GBS

מה זה GBS Group B Streptococcus  ?

— הינו חיידק המצוי במערכות המין, שתן, עיכול ונשימה. כשליש מכל המבוגרים נשאי GBS במעיים וכן אחת מתוך ארבע נשים היא נשאית בנרתיק. לרוב אין כל סימפטומים לנשאים, למרות זאת בתקופת ההריון, לידה, ומשכב הלידה, חיידקי  GBS עלולים לגרום לבעיות רציניות לאם ולתינוק.

מה הן התופעות השליליות?

בתקופת ההריון לנשים הנשאיות של GBS יש שכיחות יתר של זיהומים בדרכי השתן, ירידת מים מוקדמת ודלקת בקרומי שק מי השפיר. למרות שניתן לטפל בזיהומים בדרכי השתן על ידי מתן אנטיביוטיקה או טיפולים אלטרנטיביים, זיהום בשק מי השפיר או ירידת מים מוקדמת עלולים לגרום ללידת פג או מות עובר.

למרות שזיהום הילוד על ידי חיידקי GBS קורה רק ב0.18% (1.8/1000 לידות)  GBSהינו הגורם השכיח ביותר לאלך דם, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח אצל הילוד. שיעור הזיהום עולה ל0.5% (5/1000 לידות) לילודים הנולדים לאמהות הידועות כנשאיות GBS ללא סימפטומים, ועד ל-4% (40/1000 לידות) לאמהות נשאיות GBS עם סימפטומים.

רוב מקרי זיהומי GBS אצל הילוד (75%) מתרחשים במשך השבוע הראשון לחיים (התחלה מוקדמת). במרבית מקרים אלו המחלה מתגלה כבר בשעות הראשונות לאחר הלידה ונגרמת כתוצאה של הדבקת הילוד מאימו הנשאית GBS בנרתיקה. אצל 25% הנותרים המחלה מתפתחת לאחר השבוע הראשון (התחלה מאוחרת) ולעיתים קרובות גורמת לדלקת קרום המוח, רק כמחצית המקרים המתגלים בתקופה המאוחרת נגרמים עקב חשיפת הילוד לאם הנשאית, במחצית השנייה מקור הזיהום אינו ידוע. שיעור תמותת ילודים בGBS נע בין 5-20% ואצל אלו ששורדים, בעיקר אלו עם דלקת קרום המוח, יתכנו בעיות בריאות בהמשך כמו חירשות, פגיעה בראיה, לקויות למידה.

נשאות GBS גם סובלות משיעור גבוה יותר של דלקות ברחם ואלך דם לאחר הלידה.

איך אני יודעת שאני נשאית—?

אם סבלת בעבר מזיהום GBS בשתן או כעת יש תוצאת תרבית שתן חיובית לGBS או נולד לך בעבר תינוק חולה בGBS, את נחשבת כנשאית GBS. בנוסף, תוצאה חיובית לGBS של משטח וגינאלי בין שבוע 35-37 להריון מעיד על נשאות.

הסיכוי להדבקת הילוד עולה עם:

  1. קיימת נוכחות חיידקי GBS גם בשתן.
  2. הופעת חום בזמן הלידה.
  3. ירידת מים יותר מ 18 שעות.
  4. ירידת מים או לידה לפני שבוע 37.

מה ניתן לעשות?

מחקרים מראים שמתן אנטיביוטיקה דרך הפה לנשאיות GBS אינו מונע חזרת הזיהום לאחר גמר הטיפול ואינו יעיל במניעת הדבקת היילוד. כיום ההמלצה היא מתן אנטיביוטיקה בזמן הלידה כמו פנצילין, אריטרומיצין, קלינדמיצין תוך וורידית טיפול יעיל אך גם לא במאה אחוז. אנטיביוטיקה עלולה גם להוות סכנה לאם ולילוד, בעיקר אם יש לאם רגישות, זו יכולה לסכן את חייה אם מתפתחת תגובה אלרגית חריפה. לכן, כל החלטה על קבלת אנטיביוטיקה בזמן הלידה חייבת לקחת בחשבון את גורמי הסיכון מול הסכנה הנמוכה של הדבקת הילוד (כ-0.5%). 10% (100/1000)מאנשים יכולים לסבול מתגובה אלרגית קלה כמו פריחה,  ל 0.01% (1/10,000) יש תגובה רצינית יותר, ול 0.001% (1/100,000) יש תמותה עקב תגובה אלרגית חמורה (שוק אנאפלקטי).  

 גם היילוד יכול לסבול מתגובה אלרגית למרות שאימו אינה סובלת מרגישות יתר.

מתן אנטיביוטיקה גם גורם להתפתחות זנים עמידים, דבר המאיים על יעילותו העתידית של אנטיביוטיקה בעולם. מחקר עדכני גם מראה כי תינוקות החשופים לאנטיביוטיקה, נדבקים יותר לזיהומים של חיידקי קולי שהם גורם שכיח לחולי ילדים.   מחקר חדש משנת 2006 שנעשה בקנדה ובפולין מראה קשר ישיר בין התפתחות מחלת האסטמה אצל ילדים לבין מתן אנטיביוטיקה לאמהותיהם בזמן השליש השני או שלישי של ההריון או בשנה הראשונה לחייהם.

איזה אופציות נוספות יש לי?

יש טיפולים אלטרנטיביים כמו: שום, שמן עץ התה, אכניציה וצמחי מרפא אחרים והומיאופתיה, אך אין כל מחקר המוכיח את יעילותם בכלל.

יש מחקר עולמי מצומצם המראה ששימוש בשטיפות או ג'ל של כלורהקסדין הינו יעיל כמו אנטיביוטיקה  נגד חיידקי  GBS  ויכול למנוע הדבקת היילוד. תגובות רגישות לזה נדירות ולרוב קל, ותגובות אלרגיות קשות נדירות מאוד ולא ידוע על תופעות שליליות לילוד.

מאמר נוסף לקריאה

http://evidencebasedbirth.com/groupbstrep/