ויטאמין K

מידע עדכני על הצורך במתן ויטאמין K

 ויטמין K הוא אחד מהמרכיבים בתהליך קרישת הדם.

המלצת משרד הבריאות היא מתן זריקה לשריר הירך 1 מ"ג מיד לאחר הלידה.

ע"פ המלצת היצרן, וכפי שמקובל באירופה, אפשר לתת  2 מ"ג דרך הפה בשלוש מנות – לאחר הלידה, בגיל שבוע ובגיל חודש.

מטרת המתן היא להמנע מהתפתחות מחלת הדימומים של הילוד, שמתפתחת בעקבות חסר ויטמין K.

הדאגה העיקרית היא מניעה של הדימום המאוחר שזו מחלה נדירה יותר אך חמורה וקשורה לילודים הניזונים מהנקה בלבד.

ריכוז ויטמין K בפורמולות או בחלב פרה גדול יותר באופן משמעותי מאשר בחלב אם.

המחלה מופיעה בערך ב-1 ל-10000 ילודים. מחצית  מהילודים האלה יסבלו מהפרעה זו אחרי השבוע הראשון של החיים, רובם ימותו או יסבלו מנזק מוחי משמעותי עקב דימום תוך מוחי.

הדימום המוקדם אופייני לגורמי סיכון מסוימים כמו: אמהות שבמהלך ההריון קבלו תרופות אנטיקונבולסיביות לטיפול באפילפסיה.

הדימום המאוחר יותר שכיח בתינוקות שנולדו פגים או בלידות טראומטיות כמו לידת עכוז ולידה מכשירנית. או תינוקות שיש להם מחלת כבד ובעיות ספיגה.

תינוקות המראים סימנים של דימומים קטנים מהעור אף או פה יתכן שאלו סימנים המעידים על דימום משמעותי שיופיע שבועות אחרי.

 נשאלת השאלה למה לא לתת ויטמין K רק לתינוקות בסיכון ?

כשליש מהמקרים יהיו ללא גורמי סיכון מקדימים. קימת הערכה שאם ניתן ויטמין K רק לתינוקות בסיכון מתוך 800000 לידות בשנה באנגליה 60-80 יסבלו מדימום, 15-20 יסבלו מדימום תוך מוחי, 4-6 ימותו מדימום תוך מוחי, 10-20 יסבלו מנזק מוחי עקב הדימום.

מ-1960 השתמשו בוויטמין K באנגליה, אירופה וארה"ב במתן זריקה תוך שרירית פעם אחת לאחר הלידה. זה זול ואפקטיבי ולא דווח על כישלון בטיפול, גם לתינוקות עם מחלת כבד שהם בסיכון הגבוה ביותר.

ב1990 פורסמו 2 עבודות שמצאו קשר בין ויטמין K בזריקה ללויקמיה בילדות. בעבודות הללו סקרו ילדים עם לויקמיה ובדקו כמה מהם קבלו ויטמיןK בזריקה והשוו לילדים ללא לויקמיה. נמצא סיכון מוגבר -RR 1.8.

לאחר העבודות הללו נעשו עוד כמה עבודות כדי לבדוק אם אכן זהו סיכון אמיתי או מקריות ולא נמצאו הוכחות שתמכו בעבודות הנ"ל.

נעשה מחקר בדנמרק שבדק את כל הילודים שנולדו בתקופה של 40 שנה מ-1945 והשוו את שיעורי הלויקמיה בין אלה שקבלו ויטמין K בזריקה או  בשתייה וכאלה שלא קבלו כלל ולא מצאו הבדלים.

המדיניות הלאומית בגרמניה ואוסטרליה השתנתה למתן ויטמין K בשתייה כלומר מתן בעת הלידה, 7 ימים לאחר הלידה ו28 יום לאחר הלידה.

לאחר השינוי במדיניות נקבע שאם האם מאכילה את התינוק בפורמולה המנה האחרונה של ויטמין K אינה הכרחית כי ויטמין Kמוסף לפורמולות.

 ב 1950 לפני שניתן ויטמין K כמניעה, שיעור המחלה היה 4 ל-1000 לידות, כשהרוב היה דימום קלסי של הילוד הקורה בעשרת הימים הראשונים לחיים.

כנראה שהשיעור היה גבוה עקב לידות טראומטיות וכן דחית ההנקה לא אפשרה לתינוקות לקבל כולסטרום המכיל כמות רבה יחסית של ויטמין K.

 Hemorrhagic Classic Disease

מאופיינת ע"י דימום מחבל הטבור מעיים או לתוך העור. וזה ניתן למניעה באופן טוטלי ע"י מנה בודדת של ויטמין K בלידה.

 המחלה המאוחרת מופיעה בגיל 2-12 שבועות והיא לעיתים קרובות פטאלית וקשורה בתחלואה חמורה עקב דימום תוך מוחי.

ב-40%-60% מהמקרים יש בעיה נוספת כמו מחלת כבד או בעיית ספיגה התורמות למחסור בוויטמין K .

השיעור של המחלה המאוחרת הוא 1 ל-17000 ילודים ללא מניעה.

1 ל-25000 עד 1 ל-70000 בילודים שקבלו מנה אחת בלידה בשתייה.

1 ל-400000 בילודים שקבלו מנה אחת בזריקה.

למרות שמתן בזריקה זו המניעה הכי אפקטיבית  זו עדין פעולה פולשנית ומכאיבה. ומאחר ועדין קיים דיון לגבי הקשר עם לויקמיה ולמרות שעדין לא הגיעו למסקנות סופיות, ההוכחות עד כה לא מצאו קשר.

אותם שיעורים של המחלה המוקדמת והמאוחרת יכולים להיות מושגים ע"י מתן בשתייה בכמה מנות וחשוב לוודא את ההיענות של ההורים להשלים את הקורס.

 

 

תגובה אחת על הפוסט “ויטאמין K

  1. פינגבאק: לאחר הלידה | אמה"י - ארגון מיילדות הבית בישראל