הנחיות לאם ולתינוק

תקופת משכב הלידה נמשכת כ – 6 שבועות תקופה של התאוששות החלמה וחזרה הדרגתית לחיים אחר הריון. התינוק מסתגל לחיים עצמאים מחוץ לרחם. שניכם לומדים להכיר אחד את השני ולחייים משותפים. 

בכל בעיה או שאלה יש להתקשר למיילדת 

טפול ומעקב בתינוק בשבוע הראשון

*מומלץ בדיקת רופא ילדים תוך 24 שעות והמשך מעקב לאחר 2-3 ימים  

*נשימה ללא מאמץ-ללא שימוש בכנפות אף, ללא אנחות. חיוניות בשעות הערנות.  

*מעקב אחר הפרשות מאפשר לנו להעריך שהתינוק מקבל תזונה מספקת.  ב – 24 שעות ראשונות 2 – 3חיתולים רטוביפ (פיפי) ולפחות יציאה אחת. ביום השני – 4 – 6 חיתולים רטובים ושתי יציאות, ביום השלישי – 6 וחיתולים רטובים ושלוש יציאות. בהמשף  לפחות 6 חיתולים רטובים שלוש ומעלה יציאות. אצל בנות תיתכן הפרשה וגינלית  רירית ולפעמים אדומה.

*צבע עור התינוק אדמדם ורדרד. (גוון צהוב בעיניים ובעור דורש בדיקת מיילדת או רופא.)
*להיות ערנית ולשים לב לאיכות ההנקה. לפחות 8-12 הנקות ביום. ללא כאבים או/ו פצעים בפטמה. צריכה להיות תנוחה ותפישה נכונה של הפיטמה, בגילוי בעיה – להתקשר למיילדת או/ו ליועצת הנקה
*חום החדר לא פחות מ-22 מעלות, לא יותר מ 32 מעלות. הלבשת התינוק בהתאם. חום גוף תקין 36-37.8 מעלות.
*יש להשכיב את התינוק על הצד או הגב. על הבטן רק בהשגחה מלאה.
*לשמור חבל הטבור יבש ונקי. ניתן להוריד את הקליפס מהטבור לאחר כ-24 שעות ע"י המיילדת. אם יש הילה אדומה בעור הבטן סביב הטבור יש חשד לזיהום, מומלץ בדיקת רופא.
* 36-48 שעות לאחר הלידה, בדיקת מיילדת או אחות בטיפת חלב וביצוע בדיקת סקר PKU
* לתינוק שקיבל ויטמין K דרך הפה, מתן 2 מנות נוספות של ויטמין K 2mg אמפולה שלמה בגיל שבוע ובגיל חודש.

הרבה מגע עור לעור הינו צורך בסיסי של התינוק

יולדת

* דימום סביר ופוחת עם הזמן. ביממה ראשונה אפשר לצפות להחלפת פד כל שעתיים  (שימוש בעיסוי רחם וארניקה), תיתכן הפרשת קרישי דם, במיוחד בקימה לאחר שכיבה ממושכת.פד גדול שספוג דם כל חצי שעה דורש בדיקת  מיילדת או רופא בהקדם. 

* לקרעים או תפרים יש לעשות שטיפות מרובות במים ומריחת משחה מתאימה (קומפרי, טראומיל, המטומה, תפר-קל) אם יש נפיחות אפשר להניח רטיות מגנזיום.
* אם יש התכווצויות חזקות וכואבות בזמן הנקה, ניתן לקחת ARNICA 30C . לדווח למיילדת על כאבים ממושכים בבטן תחתונה, או במתן שתן.
* מעקב חום במשך כשבוע אחר הלידה. במידה והחום גבוה מ38 מעלות יש לדווח למיילדת או לפנות לרופא.
* להימנע מהרמת משקל עודף, מנוחה ושתיה רבה. להמעיט בקבלת מבקרים. לישון כאשר התינוק ישן.
*יתכן שלא תהיה פעולת מעיים אפילו 5 ימים. לאכול בריא, הרבה סיבים, פירות וירקות. שתיה מרובה
*הנקה לפי רצון התינוק, הרבה פעמים מעט זמן עם החלפת תנוחת הנקה. בכאבי פטמות , גודש בשדיים או בעיות אחרות, לא להסס לפנות למיילדת .

ליהי עמיצור-לובל

גרה במצפה גיתה, 04-9873687, 0523221401, lihimidwife@gmail.com

אצלי באתר www.briaah.co.il 

נולדתי וגדלתי בכפר יהושע, אני נשואה לעדי ואמא לחמישה ילדים מופלאים. 

בית ספר לאחיות בבית חולים "העמק" בעפולה, ומאוחר יותר המשכתי ללימודי מיילדות בבי"ח רמב"ם בחיפה.

להמשיך לקרוא

שיקום שרירי רצפת האגן \נעמי

מהי רצפת האגן ? ולמה כדאי לנו לדעת יותר עליה?

  רצפת האגן, אזור  שרירי מוצנע  בין רגלינו, שהוא גם  המוצא למספר פתחים חשובים: צינור השתן, הנרתיק (אצל האישה) ופי הטבעת. רצפת אגן בריאה חשובה ליציבה של השלד ולתפקוד תקין של מערכת השתן, המין והצואה. אם היא חלשה מדי או מכווצת יותר מדי תפקודה נפגע.
רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם, ושרירים, היוצרים כולם יחד  מעין "דיאפרגמה " בפתחו התחתון של האגן. מעל "כיפה" זו מונחים אברי האגן (שלפוחית, רחם וחלחולת) ולמעלה יותר גם המעי הדק , המעי הגס והכליות.

 לשרירי רצפת האגן תפקיד עיקרי בכיווצם  וסגירתם של  הסוגרים, בהרמת אברי האגן ובהפעלתם של מספר רפלקסים, המתבטאים בהרפיית שריר השלפוחית ושריר החלחולת (רקטום), ובכך הם מאפשרים לנו לשלוט על הצרכים. שרירים אלו עוזרים גם בשמירה על מנח נכון של השלפוחית, הרחם והחלחולת באגן בזמן פעילות כמו גם בזמן מנוחה. הם גם חיוניים לתפקוד המיני  וללידה כיוון שעליהם משנה ראש התינוק את כיוון ירידתו בתעלת הלידה מאחורה קדימה, כלפי פתח הנרתיק.
כאשר קיימת פגיעה בשרירים אלו, נפגעת יכולתם לתמוך באברי האגן וכתוצאה מכך כל פעילות המגבירה את הלחץ התוך בטני כמו שיעול, עיטוש, קפיצה, ריצה, צחוק, הרמת חפצים או ילדים ועוד, עלולה לגרום ללחץ כלפי מטה של אברי האגן.

 שרירי רצפת אגן פגועים (חתך או קרע החייץ- הפרינאום), רפויים וצנוחים לא מתפקדים היטב בפעולת הכיווץ וההרפיה הנדרשת לסגירה מוחלטת של הסוגרים, לא יוכלו למנוע דליפת שתן גזים וצואה, כמו גם את צניחת שלפוחית, רחם וחלחולת. צניחת רצפת האגן מובילה לקושי בהתרוקנות (עצירויות וקושי במתן שתן) הגוררים בילוי ארוך בשירותים, מלווה בלחיצות ארוכות ומפרכות, המחמירות את הצניחות ופוגעות בעצבי רצפת האגן.
עצבי רצפת אגן פגועים יגרמו לחוסר איזון בין שרירי האגן – תופעה שיכולה להוליד כיווץ יתר בשרירים שלא נפגעו  – עם או בלי כאבים וקשיי התרוקנות, ו/או חולשת יתר ואי שליטה על הסוגרים – עם או בלי צניחות.

מה לנשימה ולרצפת האגן ?

 על מנת לשמור על שרירי רצפת אגן בריאים ומתפקדים חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את חשיבותם ולחנך מיילדות, במיוחד את הבנות, איך למנוע נזקים ואיך לתרגל את השרירים, בשילוב תרגול ליציבה ונשימה מודעת.  חינוך של הילדה, הנערה והיולדת למודעות לאופן ההתפנות שלה, התאפקות מול שליטה ושחרור, תרגול נכון של השרירים בזמן מאמץ תוך שימת לב לשרירים אלה בהתעמלות וספורט, שעלולים לגרום לחיזוק יתר של שרירי היציבה של הבטן והגב על חשבון הנזק לרצפת האגן.

 הפסיה- זו יריעה של רקמת חיבור המצפה את שרירי הבטן הפנימיים , הסרעפת ושרירי רצפת האגן. בשאיפה ובנשיפה היריעה הצמודה לשרירי הסרעפת משפיעה בו זמנית על היריעה הצמודה לתחתית הבטן. במידה והאישה מתאמצת ולוחצת תוך כדי שאיפה וכליאת האוויר ומעלה את הלחץ התוך בטני נוצר עומס יתר על שרירי רצפת האגן.  במצבים של עצירות או במצב של חיזוק שריר הבטן בהנחיה לקויה, בלידה, כאשר היולדת בהשפעת אפידורל ,  כאשר היא לוחצת בהוראת רופאים ומיילדות לא מודעים, המעודדים אותה ללחוץ תוך כדי כליאת האוויר  ובשימוש  עודף של מכשירים ומשקלות כמו האפינו כהכנה ללידה, כל אלה תורמים  לנזק.

תרגול נכון של שרירי רצפת האגן מעודד את הגמשת השרירים תוך שילוב שאיפה ונשיפה בתיאום. הילדה-אישה  יושבת ישיבה מזרחית או יפנית על מזרון דק על הרצפה, היא חשה את התנגדות האדמה אל מול שרירי רצפת האגן וחודי עצמות האגן  ועצם העצה, בשאיפה היא חשה את השריר רפוי ומתרחב שוקע לכיוון האדמה ובנשיפה השריר מתרומם ונאסף כלפי מעלה.

 על מנת לתרגל את פעולת פינוי הצואה או להבדיל אלפי הבדלות  את שחרור העובר האישה יושבת בתנוחה שבתרגיל הקודם ומוסיפה נשיפה ממושכת המדמה ניפוח של בלון ,תוך הוצאת קול ששששש…. כאשר שפתיה מחייכות. התרגיל מבוצע ברצף שמדמה סדרה  של 3 שאיפות ונשיפות בזמן התכווצות: הנשיפה ראשונה נועדה לדחוף את הילוד למקום שהיה בציר הקודם. הנשיפה השניה לקדם אותו לכיוון היציאה והשלישית לשמור שלא יחזור לאחור.

בשלב השני של הלידה כאשר צוואר הרחם פעור לגמרי והילוד נדחף על ידי שריר הרחם בזמן התכווצות אל תוך הנרתיק ושרירי רצפת האגן , היולדת חשה את הדחף . יולדת , שתרגלה את הרפיית השריר תוך כדי נשיפה , תדע לשחרר את התינוק מתוך השרירים הטבעתיים ותמנע מלדחוף את השרירים עצמם ,כלפי מטה.

פליטת השלייה היא פעולה דומה של נשיפה תוך כדי הרפיה של שרירי הנרתיק ונכון לעשותה כשהיולדת נמצאת בכריעה או בישיבה יפנית.

שיקום רצפת האגן רצוי שיעשה צמוד ללידה וההנקה. אחרי לידה מומלץ ראשית להתרכז בחיזוק שרירי רצפת האגן והשרירים הרוחביים של הבטן התחתונה ולהימנע מחיזוק של השרירים הארוכים של הבטן.

התרגיל הראשון לאחר הלידה: על מזרון דק על האדמה, בשכיבת פרקדן כשהעקבים צמודים לישבן בירכיים מורמות צמודות. איסוף של שרירי הנרתיק ,פי הטבעת והרמת חוליית הזנב למעלה תוך כדי נשיפה. בשאיפה הרפיית השריר והחזרת העכוז למקומו , הרמת החוליות של עצם העצה בנשיפה והרפייה בשאיפה. ניתן להוסיף הרמת חולייה אחר חולייה בכל יום אחת . לאחר שבוע גם אפשר להוסיף כיווץ של השרירים המרחיקים של הירכיים בכך שתצמידי את הברכיים זו לזו תוך כדי הנשיפה.  התנועה הגלית שנוצרת באגן נעימה ומרגיעה .

חיזוק שרירי רצפת האגן והגמשתם יועיל לך גם בהקלה על כאב ומתח שרירי גב תחתון, יעודד פעולת מעיים תקינה וישפר את התפקוד המיני וההנאה מאזור מופלא וצנוע בגופנו.

שיאצו בהריון ובלידה \נעמי

 

שיאצו הינו בתרגום מיפנית – לחץ בעזרת האצבעות. זו אחת מהשיטות העתיקות ביותר לטפול בנשים בהריון, בלידה ובהנקה, שמבוססת על ידע מהרפואה הסינית. 

מעבר להיות הטיפול מהנה ונעים, השיאצו מסייע בשחרור מתח וכאבים ,הרפיה שרירים מכווצים ומאפשר נשימה מודעת ומיקוד המודעות לתפקוד הגוף.

שיאצו הינו שיטת טיפול הוליסטי במגע, המטפלת באישה בשלושה רבדים הגוף, הנפש והרוח.  בניגוד לרפואה המערבית אינו מנסה לפתור בעיות, אלא לאפשר את זרימת אנרגיית הצ'י ולהביא לשינוי במאזן הכוחות של היין והיאנג. המטפלת נשענת ולוחצת על נקודות לחיצה, שנמצאות על מפת האוקופרסורה, משלבת מתיחות עדינות ועיסוי לאורך המרידיאניים, שהם מסלולי האנרגיה בגוף . לחיצות אלה מגדירות למטופלת את גבולות גופה ומגמישות את הגוף והנפש. המגע מאפשר איזון בין עודף לחסר, מתח לחולשה, פסיביות לאקטיביות. למרות שהטפול מהנה ומפנק , למרות שהמטפל לא ממקד את הטפול באיבר הכואב או המתוח, הטפול מסייע בהפחתת מתח וחרדה, בהפגת עייפות וחולשה, בשיפור הגמישות ויכולת התנועה, בסיוע בבעיות עיכול, קושי בנשימה, נדודי שינה,  משחרר מתקיעות, עוזר להתמודד עם הכאב בצירים ומעודד הנקה.
פרט לתמיכה הפיזית והנפשית ולשיפור באיכות החיים ובהרגשה של האישה ההרה, שיאצו נחשב כמשפיע לטובה גם על מצב העובר והרגשתו ברחם וגם על יצירה וחיזוק של הקשר הנרקם בין האם לתינוק שבבטנה.

אפשר להתחיל טיפולי שיאצו מהשליש השני של ההיריון. במקרה של ספק לגבי בטיחות הטפול, מוטב להתייעץ קודם לכן עם רופא. מומלץ להתמיד בסדרת מפגשים סדירה עד ללידה.
הטפול מתבצע על מזרן דק , על הקרקע והמטופלת נתמכת בכריות בגדלים שונים. רצוי שתגיעי לטפול בבגדי כותנה רכים ונוחים ללא תכשיטים. בתחילה המטפלת תשאל פרטים אישיים על בריאותך, אורח החיים, פעילות גופנית, איכות השינה ותזונה ובהמשך האבחון יתבצע תוך כדי המגע והטפול. משך הטפול בד"כ מתמשך כשעה.
הטפול הוא הוליסטי ומטרתו לטפל בך כשלימות ולא לפתור בעיות או לרפא מחלות. אין המטפלת רואה בנקודות הלחיצה לחצנים לטפול בבעיה , כפתורים לזירוז או להפגת הכאב, אלא מנסה לפרש את התמונה הכוללת שלך, להכין את הגופנפש לקראת הלידה ולתמוך בכוחות הטמונים בך על מנת להתמודד עם השינויים הפיזיולוגיים בהריון ,בלידה ולאחריה.

צהבת הילוד

צהבת פיזיולוגית של הילוד

צהבת הילוד היא תהליך פיזיולוגי שכיח, המתבטא אצל 50% מהתינוקות במשך השבוע הראשון לחיים. צהבת היילוד נובעת מעודף המוגלובין או מהפחתה בפירוק של בילירובין בלתי ישיר ומכונה גם היפרבילירובינמיה- עודף בילירובין.
צהבת פיזיולוגית מופיעה החל מהיממה השנייה לחיי התינוק ונגרמת מחוסר יכולת של התינוק לפנות ביעילות בילירובין מגופו בשל שתי סיבות עיקריות:
- חוסר בשלות של הכבד ולכן אינו מתפקד בצורה מספקת.
- לעובר יש מספר כדוריות דם אדומות גבוה משל לתינוק. מתרחש תהליך של פירוק עודף הכדוריות האדומות.  בילירובין הוא אחד מתוצרי הפירוק של כדוריות דם האדומות העובריים שהילוד אינו זקוק להם יותר לאחר היוולדו, 
צהבת נוצרת כאשר יש עודף בילירובין  והוא שוקע ברקמות העור, ריריות, לובן העיניים ומערכת העצבים. וצובע אותם בצהוב
(טבעות ההם של ההמוגלובין הופכות לבילירובין חופשי מסיס בשומן, שמועבר אל הכבד ועובר שם תהליך של התקשרות לחומר חלבוני, שהופך את הבילירובין למסיס במים. רוב הבילירובין מוצמד לחומר סוכרי הנקרא גלוקורוניד ומשם מופרש אל כיס המרה ומשם למעי. בימים הראשונים לחיי התינוק יופרש במקוניום ועם היניקה המתפתחת בנוכחות חיידקי המעיים יופרש כאורובילינוגן בצואה. חלק קטן מהבילירובין נספג ישירות מהדם לכליות ומופרש בשתן כ"קריסטלים" כתומים.
בילירובין בלתי ישיר (חופשי)– בילירובין שאינו מוצמד לגלוקורוניד. נקרא גם בילירובין בלתי קשור.
בילירובין ישיר – בילירובין המוצמד לגלוקורוניד. נקרא גם בילירובין קשור.)

בתינוקות צורתו הקשורה של הבילירובין אינה יציבה ויכולה להפוך חזרה למסיסה בשומן ולהיספג שוב מהמעי למערכת הדם והעצבים. ככל שהבילירובין נמצא במעי זמן ממושך יותר, גוברת הספיגה חזרה.

העדר חיידקים במעי היילוד אשר אחראים על הפיכת הבילירובין לאורובילין (אשר אינו יכול להספג עוד) מגביר את האפשרות לספיגה חזרה. צהבת פיזיולוגית מוגדרת ככזו כל עוד:
- היא מופיעה יומיים-שלושה לאחר הלידה.
בפגים מופיעה הצהבת בימים 3-4 לאחר הלידה, שיאה בגיל 6-8 ימים, בהם מגיע הבילירובין עד לרמה של 14מ"ג% והיא יכולה להימשך עד 9 ימים.
כיום צהבת זו נחשבת כתהליך פיזיולוגי תקין ולא מחלה ולכן כל עוד מדובר בתינוק בשל ובמשקל תקין, נוטים בעיקר לעקוב אחר רמות הבילירובין ללא כל טיפול רפואי לפי הטבלה הבאה:

גיל בשעות רמות בילירובין תקינות
ביום הראשון לאחר הלידה 5-6מ"ג% ,
ביום השני ללידה 6-9מ"ג%
ביום השלישי ללידה 9-11מ"ג%
ניתן להעריך את רמת הבילירובין הבלתי ישיר בסרום על פי אזורי העור הצהובים, (לא מדויק במיוחד לאחר טפול בפוטותרפיה) בד"כ הצהבת מתפשטת בעור בהדרגה ונעלמת מהעור בבת אחת עם ירידת הרמה בדם. לחיצה עדינה על נקודות בעור באזורים השונים ושחרור האצבע מאפשרת להבחין בצהוב לעומת הלובן שנוצר בלחיצה על עור רגיל. בתינוקות עם גוון עור כהה קשה להעריך את הצהבת בעור ויש להסתכל בלחמיות , פנים הלחיים והחך, כפות רגליים וידיים. ניתן להעריך את רמת הבילירובין הכולל על פי הפיזור של הצהבת על פני העור אצל תינוקות שטרם קיבלו טיפול:

אזור בעור תינוק בשל 
ראש וצוואר   4.3  -  7.8   
גב חזה   5.4 –  12.2     
זרועות ירכיים ועכוז   8.1 – 16.5     
אמות ושוקיים    11.1 –  18.3      
כפות הידיים והרגליים    >= 15 

רמת הסכנה נקבעת בהתאם לגיל היילוד, משקלו ומשך ההיריון. בגיל 12 שעות מאז הלידה רמת בילירובין של 7מ"ג% נחשבת מסוכנת ואילו בגיל 36 שעות רמה זו רמה זו נמצאת בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר. רמות בילירובין גבוהות מעל 18-20מ"ג% (בפגים רמת גבוהה מ-15 ואף פחות עפ"י מידת חוסר הבשלות) עלולות לגרום לפגיעה מוחית עקב שקיעת בילירובין בלתי ישיר בתאי המוח.

פוטוטרפיה- טיפול באור מלאכותי , מאיץ את פירוק הבילירובין ומסייע לפינויו מהגוף. 

מומלצת במקרים של בילירובין בערכים בין 17-20מ"ג% על מנת למנוע מצבים בהם רמת הבילירובין מגיעה ל- 25מ"ג% ונדרש ביצוע עירוי להחלפת דם. התינוק מונח באינקובטור תחת מנורת אור כחולה ,עיניו ואברי מינו מכוסים ואינם חשופים לאור. סיבוכים לטיפול: איבוד נוזלים. חימום יתר וכוויות על העור

על מנת שהטיפול יהיה יעיל רצוי להמשיך ולהניק הנקות תכופות וכן למנוע מצבי בכי ממושך והתייבשות הנגרמת מעליית צריכת הנוזלים הדרושה לתינוק בעת הטיפול (לעיתים עלייה של עד 25%) וצורך במתן תוספות ונוזלים.
בצהבת מומלצת הנקה והיא אף יכולה לסייע בהורדת רמות הבילירובין משום שהקולוסטרום (החלב הראשוני) מעודד את התינוק להפריש צואה דרכה מוצא הבילירובין את דרכו הטבעית אל מחוץ לגוף.
יש לעודד התחלת הנקה סמוך ככל האפשר ללידה ולהמשיך בהנקות תכופות עפ"י דרישת התינוק.

צהבת הנקה 

צהבת זו היא המקבילה של תופעה המוכרת אצל מבוגרים כצהבת מרעב קיצוני (starvation jaundice).
רמות גבוהות מהרגיל (מעל 12.9מ"ג%) או צהבת ארוכה מהרגיל יכולים להיגרם בגלל שהתינוק אינו יונק מספיק. נובעת מבעיה בתהליך ההנקה וניהול הנקה בעייתי ולא בחלב עצמו.
הסיבות למצב זה הן:
- יצירת חלב האם מתעכבת, 
- יניקה לא יעילה 
תינוק הלוקה בצהבת זו יראה את כל הסימנים של תינוק הסובל מרעב- חוסר שקט ובכי, ירידה ניכרת במשקל, מיעוט של צואה ושתן, ישנוניות יתר וחוסר חשק או כוח לאכול. כאשר התינוק אינו יונק דיו פעילות המעיים שלו מועטה מאד כך שהבילירובין שהיה במעי נספג חזרה לדם במקום לצאת מהגוף עם הצואה.

צהבת חלב אם
מופיעה אצל תינוק בן 5-7 ימים לפחות ,בריא ,חיוני ויונק הנקה מלאה. זהו המשכו של המהלך הטבעי של הצהבת הפיזיולוגית בה ערכי הבילירובין מגיעים לשיא בשבוע השני או השלישי לחיים. לעיתים ניתן לראות ביטוי קליני עד גיל 6-8 שבועות וערכי בילירובין מעל 1.3 עד גיל 3-4 חודשים.
הגורם לצהבת זו הוא כנראה ספיגה חוזרת מוגברת של בילירובין בלתי ישיר מהמעי עקב גורם שטרם זוהה בחלב האם.
בתינוק הניזון מהנקה מלאה, עולה במשקל ומספק כמות חיתולים ויציאות מספקות זו אינה מחלה ולא נדרש טיפול כל עוד ערכי הבילירובין אינם גבוהים במיוחד. אין צורך לבצע הפסקת הנקה על מנת להגיע לאבחנה.
למרות כל הנאמר מומלץ לעקוב ולבצע בדיקות על מנת לשלול גורמים נוספים.
בגיל חמישה ימים מומלץ לבצע בדיקת בילירובין ישיר שעלייתו מצביעה על בעיות בכבד או בכיס המרה וכן לבצע בדיקת ספירת דם , תפקודי כבד ,בלוטת התריס ובדיקת שתן לחומרים מחזרים ותרבית שתן לשלילת תהליך זיהומי.
יש להמשיך ולעקוב אחר רמות הבילירובין בדם. כל עוד רמות הבילירובין נמוכות מ-16מ"ג% והבדיקות האחרות תקינות אין צורך בהתערבות.


צהבת פתולוגיתצהבת מוקדמת. המופיעה ב-24 השעות הראשונות לחיי התינוק ועלולה ללא טיפול לסכן את חיי התינוק .

הגורמים העיקריים אי התאמה במערכת RH או אי התאמה במערכת ABO הנקראת גם צהבת המוליטית, חסימה או זיהומים בכבד \בכיס המרה, תסמונות גנטיות ומומים מולדים,
מחלה המוליטית הינה הרס של תאי דם אדומים של העובר ע"י נוגדנים העוברים מהאם דרך השלייה והיא גם הסיבה לאנמיה ביילוד. נגרמת עקב אי התאמה של אנטיגן D מקבוצת RH, או אי התאמה המערכת ABO או זיהום תוך רחמי בהריון שלרוב אין לצהבת ביטוי כי הבילירובין מסולק ע"י השלייה ורק במקרים קשים יש צביעה בצהוב של מי השפיר, העובר וחבל הטבור. הצהבת מתפתחת לאחר הלידה במהירות והסיכוי לפגיעה מוחית בגלל היפרבילירובינמיה הנגרמת מסיבה המוליטית גבוה יותר. דרוש טיפול מסייע ע"י הנשמה, תיקון רמות חומצה בדם וטיפול באנמיה ע"י עירוי דם, עירוי החלפת דם, במידה ורמת ההמוגלובין בחבל הטבור קטנה מ- 10מ"ג% או רמת בילירובין גבוהה מ-5מ"ג%.
צהבת בשל אי התאמה במערכת ABO לרוב מתבטאת קל יותר אי התאמה זו מופיעה ב-25% מההריונות אך רק ב-10% מהם תתפתח מחלה המוליטית. תבוא לידי ביטוי בצהבת מוקדמת והגדלה קלה של הכבד והטחול.
פוטותרפיה תקטין את עליית הבילירובין, אך לעיתים עדייו נדרש עירוי להחלפת הדם.
אין קשר בין הנקה לסיבות הרפואיות הגורמות לצהבת פתולוגית ולכן אין מניעה להמשיך להניק ואין סיבה להפסיק הנקה בגלל רמת הבילירובין או למנוע מתן חלב שאוב.

Kernicterus - הסיבוך הקשה ביותר של היפרבילירובינמיה קורה בעקבות נוכחות של בילירובין שעבר את blood brain barrier , מצב הגורם לתמותה ותחלואה שיתוק מוחין, אפילפסיה ופיגור שכלי.

מקורות:
1. פרופ' מ. שוחט , פרופ' ש. אשכנזי, (2000), "רפואת ילדים", אונ' תל אביב, דיונון.
2. ד"ר ד. צימרמן, (1998), "מניעת צהבת בילוד היונק: מקומו של רופא הקהילה" , מידע הנקה – עלון מידע לרופאים בנושא הנקה, האקדמיה לרפואת הנקה, ליגת לה לצ'ה ישראל
3/ד"ר מ. ליבוביץ, (1998), "צהבת היילוד: עצות מעשיות", מידע הנקה – עלון מידע לרופאים בנושא הנקה, האקדמיה לרפואת הנקה, ליגת לה לצ'ה ישראל
5. W.D. Glanze, K.N. Anderson, L.E. Anderson, (1992), "the Mosby medical encyclopedia", Usa, plume
6. J. Newman, (2005), "Breastfeeding and Jaundice" http://www.bflrc.com/newman/handouts/0501-HO07-Jaundice.htm
7, Sears " Breastfeeding a newborn with Jaundice" http://www.askdrsears.com/html/2/t029600.asp
8. Management of Hyperbilirubinemia in the Newborn Infant 35 or More Weeks of
. Gestation.http://aappolicy.aappublications.org/cgi/content/full/pediatrics;114/1/297
.http://www.infomed.co.il/
9. Frye A. understanding diagnostic test in the childbearing year. PP 1104- 1114

נעמי נואה

לידה בעיניים סיניות\ נעמי

לידה בעיניים סיניות- וטפול שיאצו וטווינה בלידה
תוך תהליך התפתחות הלידה האישה משנה את התנהגותה. קצב הנשימה, התנועה והיציבה, הקולות מובילים את היולדת דרך שלבי מחזור החיים: אדמה, מתכת, מים, עץ ואש, המתאפיינים:
פאזת האדמה- קינון –ארגון הבית לקראת הלידה והתינוק, התמסרות שקטה לקצב הצירים, דימום קל ויציאת הפקק הרירי.
פאזת המתכת- איסוף נתונים קבלת החלטות, השלמה ופרידה מההיריון, התפנות מהפרשות מעיים ונשימה מודעת ומחזורית.
פאזת המים- חששות וחרדה, התגמשות שרירי האגן, מחיקה של צוואר הרחם וירידת מי השפיר.
פאזת העץ- התמודדות עם הכאב, תסכול, הקאות ובחילות, שקיעה והתברגות הילוד לאגן ופתיחת צוואר הרחם.
פאזת האש – בו היולדת חשה בעוצמתה ובחום גופה ודוחפת את הילוד ומשחררת אותו ממנה וכמובן הרגש המלווה אותה הוא שמחה.
לאחר לידת התינוק השלב האחרון של הלידה, חזרה לשלב האדמה- התבוננות והתאהבות ברך הנולד תוך הפרדות השלייה ופליטתה, דימום, התכווצות הרחם וההנקה.
עם התפתחות תהליך הלידה, המיילדת בעזרת שיאצו – לחץ בעזרת האצבעות בנקודות לחיצה הממוקמים על המפה האקופרסורית, מעודדת את הזרימה הטבעית של התפתחות הצירים. המגע והתנועה מאפשרים לכוחות היין המופנמים והשקטים לזרום ולהשתנות ליאנגיים- מוחצנים וקולניים.
בלידה, במידה והיולדת מעדיפה להסיר את הבגדים או להיכנס לג'קוזי , העיסוי נעשה בעזרת שמנים ארומטיים, תוך ליווי היולדת בתנועה או בתנוחות שהיא בוחרת.
לאחר הלידה,סידרת טיפולי שיאצו עשוייה להקל על ההחלמה וההתאוששות של היולדת, טפול בכאבי גב, כתפיים וצוואר, תמיכה בהנקה ביצור ובזרימת החלב, הקלה על הדכדוך והמתח הנפשי עד מניעה דיכאון שלאחר הלידה. מומלץ לחזור ולהמשיך בסדרת טפולים קבועה אחת לשבוע למשך כחודש עד ששה שבועות שתאפשר לאם זמן איכות, להתפנות לעצמה ולטפל בצרכיה, להירגע ולנוח.
במהלך הטיפולים ניתן גם לשלב יעוץ תזונתי, יעוץ לפעילות גופנית, תנוחות לתרגול מתיחת מרידיאנים (צ'י קונג ) ולאורח חיים בכלל, שגם הם עשויים להוביל להתפתחות בטחון עצמי ושלווה.
הדרכת ההורים לטפל בשיאצו בתינוק (עיסוי תינוקות) עשויה לתרום לחוויה המשפחתית, של מגע תומך ואוהב, תוך הגדרת גבולות הגופנפש של התינוק.

שיאצו בישיבה

שיאצו בהריון

נעמי נואה

הומיאופתיה בהריון ובלידה\ ברברה בן עמי

הומאופתיה הינה שיטת טיפול יעילה, עמוקה וטבעית המסייעת לגוף בתהליך הריפוי הטבעי. הומאופתיה מטפלת בכל קשת המחלות הפיזיות והנפשיות מכיוון שהיא מטפלת באדם כולו. למטופל מותאמת תרופה שמתאימה לתמונתו השלמה הכוללת את הסמפטומים הפיזיים היחודיים לו ,האופי שלו, קשייו והצלחותיו ועד לחלומותיו המיוחדיים. הטיפול מיועד לתינוקות, ילדים ומבוגרים כאחד. הטיפול ההומאופתי יעיל ובטוח לנשים בהריון, בלידה, אחרי הלידה ובזמן ההנקה. בהומאופתיה מבינים כי הסימפטומים אינם אלא ביטוי של דיסהרמוניה פנימית וכי האדם זקוק לאיזון פנימי לריפוי. הטיפול ההומאופתי ידוע ביעילותו הרבה להביא לריפוי עמוק וטבעי במגוון בעיות שונות.
הומאופתיה ומיילדות משלימות זו את זו. בשני התחומים מטפלים באדם השלם. הומאופתיה היא עדינה ובטוחה לנשים הרות ויכולה לתת מענה לאותן תלונות אשר מופיעות אצל חלק מהנשים בתקופת ההריון, הלידה, בתקופת ההנקה ולאחר מכן. בטיפול הומאופתי לוקחים בחשבון את המצב הפיזי, הריגשי, והנפשי של האדם. הריון היא תקופה שבה עולה רגישותה של האשה בגוף ובנפש ומתגלים סימפטומים חדשים שיכולים לרמז על מימדים פנימיים חבויים. ההומאופתיה יכולה להשתמש בסימנים הללו כמנוף לריפוי ברבדים עמוקים ביותר .אשה שנמצאת במיטבה בזמן ההריון מעבירה תחושות אלה גם לעובר אותו היא נושאת. ההשפעה היא גם עתידית על הלידה ועל התפתחותו של העובר וחוסנו.
תקופת ההריון מלווה פעמים רבות בסימפטומים נפשיים של מצבי רוח ומתחים ובתופעות פיזיות הכוללות בעיות במערכת העיכול והשתן, צרבות, חוסר ברזל, עליה בלחץ דם, בחילות, ורידים ודליות, כאבי גב, בצקות, ועד. כל אלה ניתנם לטיפול בעזרת תרופות הומאופתיות.
לידה היא תהליך טבעי ופיזיולוגי אשר לעיתים מלווה בכאב. ההומאופתיה יכולה לעזור בתהליך הלידה כדי להתגבר על מיכשולים המעכבים את תהליך הלידה ומחריפים את הכאב. בעיות כגון: דימומים, צירים מוקדמים, העדר צירים ותשישות בזמן ההריון והלידה, צירים לא סדירים, התקדמות איטית בתהליך הלידה, ובעות אחרות שיכולות להופיע במהלך הלידה.
אחרי הלידה הומאופתיה יכולה להקל על כאבים, נפיחויות, התכווצויות לאחר הלידה, טחורים וכו….
בהתחלת ההנקה ייתכנו קשיים כגון גודש ודלקות, כאבים בפטמות, חוסר חלב ועוד. טיפול הומאופתי יכול להחזיר את תהליך ההנקה למסלול תקין ובריא.

הטיפול ההומאופתי הוא עדין ומיוחד, התרופות ההומאופתיות נטולות כל חומר רעיל ולכן הן מותאמות לטיפול בזמן ההריון ויכולות להינתן גם לרך הנולד בצעדיו הראשונים בעולם. תופעות כמו גזים, בקיעת שיניים, כאבי בטן, בעיות שינה ודלקות אוזניים הן תופעות שמלוות חלק מהתינוקות וחשוב לטפל בהן סמוך להיווצרותן. טיפול נכון ימנע מעגלי אנטיביוטיקה בעתיד והתדרדרות של מצבים לאסטמה, דלקות חוזרות בעיות תזונתיות וכו.

התרופות ההומאופתיות יחודיות בעדינות פעילותן ובעומק היכולת שלהן לרפא . הן נותנות תשובה לנשים שלא רוצות ליטול תרופות במהלך ההריון, מחשש לתופעות לואי וממעבר התרופה בשליה. הן מאפשרות לאימהות ואבות שחוששים לתת תרופות קונבנציונאליות לילדיהם לתת טיפול יעיל אחר.\ברברה בן עמי

 

תזונה בהריון\נעמי

תזונה בריאה בהריון

רוב העלייה במשקל בהריון נעוצה בצבירת נוזלים (62%), גדילת מערכת הדם והרחם, התפתחות העובר והשלייה, השדיים ומעט לבניית רזרבה אימהית (שומן בעכוז ובמותניים). מחקרים מצביעים על עליית משקל כ 3 ק"ג בממוצע בשליש הראשון ועליה הדרגתית של כ 400 גרם בכל שבוע בהמשך. ב 20 השבועות הראשונים להריון יש ליחס את העלייה במשקל לצמיחת העובר והשלייה , בניית השלד והרקמות המצריכה הספקה מוגברת של חלבונים ,סידן , ברזל, חומצות שומן חיוניות (אומגה 3)ונוזלים. בהריון בריא צפויה עלייה ממוצעת במשקל ( 7-8ק"ג אם+ 4-5 ק"ג= ) כ 13 ק"ג.
אורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה מודעת עשויים לשפר את הסיכוי שלך להרות וללדת תינוק בריא, בלידה טבעית. תזונה בריאה משפרת את הסיכוי להנקה טובה והתאוששות מהירה לאחר הלידה.

1. הרבי בשתייה
הקפידי על שתייה מרובה ככל האפשר ובכל הזדמנות, עד שצבע השתן שלך יהיה בהיר ושקוף (2.5 ליטר בערך). רצוי להרבות בשתיית מים ואפשר לגוון עם לימונדה מלימון טרי (לא ממותקת), תה עשבים (להימנע ממרווה ,זוטה ונענע) רצוי תה סרפד, לימונית, לואיזה ובשליש השלישי עלי פתל. כדאי להימנע ממשקאות אלכוהוליים, קפה, קולה, שתייה מוגזת ממותקת עם צבעי מאכל וקפאין, תה שחור. אפשר לשתות גם חלב במידה, חלב שקדים(יעיל נגד צרבת) וחלב סויה.
2. גווני את תפריטך
אכלי מכל קבוצות המזון: ירקות, פירות, שורשים ,זרעים- קיטניות ודגנים, בשר, דגים, ביצים ,חלב מכל המינים, המרקמים, הצבעים והטעמים. אכילה מגוונת תספק עניין והנאה ותבטיח איזון בין רכיבי המזון הדרושים לצרכיו. על מנת להכיר את מזונך, השתמשי במידע התזונתי (רכיבי המוצר ואת טבלת סימון הערכים התזונתיים של מרכיבי המזון) הרשום על האריזה. הקדשת תשומת לב להכנה ולאכילה תסייע להנאה ולשובע מהמזון. בהריון מומלץ לאכול 5-6 ארוחות ביממה, כל 3 שעות, מנות קטנות ומורכבות. בנסיעות מחוץ לבית כדאי להצטייד בשתייה, אגוזים ופירות ולהימנע מצום (יותר מ 6 שעות). צריכה קלורית יומית ממוצעת של אישה בהריון יחיד תעלה ב 300 קלוריות, לתאומים 500 קלוריות.
3. הרבי בצריכת מזונות עשירים בסיבים תזונתיים וחלבונים – דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ירקות ופירות
צריכת מזונות אלו, המכילים סיבים תזונתיים, ויטמינים, חומצות שומניות ומינרלים חשובים, מהווה את הבסיס לתזונה בריאה לאם ולתינוק. דגנים מלאים כגון אורז מלא או לחם, פסטה מחיטה מלאה. העשירי את מזונך בפירות וירקות עונתיים טריים רצוי בצבעים שונים ובקליפתם. מומלץ סלטים טריים או רסק ירוק (קל לעיכול, משחרר את המרכיבים התזונתיים מהתא), המכילים: ירקות שורש (גזר, סלק, ראש סלרי, צנונית) גבעול (קולרבי, בצל, פורה) עלים(חסה, כרוב ירוק וסגול, סלרי, פטרוזיליה) פרחים (כרובית , ברוקולי, כובע הנזיר)פירות (עגבנייה, מלפפון, פלפל, גמבה, אבוקדו ותפוח)ונבטים (מש, זרעי חמנייה, שעועית, אלפלפה, זרעי נחלים, ברוקולי). ירקות עשירים בברזל ובוויטמין C , שומרים על רמת ההמוגלובין בדם (חשוב למעבר החמצן לרקמות) ועל רמת החסינות שלך נגד חיידקים ופטריות.
לבניה וצמיחת השלד ומערכת השרירים של תינוקך העשירי את המזון בחלבונים ומינרליים (סידן ,אשלגן וברזל)איכותיים מקטניות: חומוס, סויה, קינואה, עדשים בצבעים שונים, אפונה, נבטי אפונת מש, שעועית, פול, במיה. חלבונים איכותיים מהחיי תמצאי, בביצים (רצוי חופש אורגניות), דגי נחלים-פורל, סרדינים, סלומון (מומלץ להמעיט בטונה בהירה, בשל החשש להרעלת העובר מכספית) ובמוצרי חלב פרוביוטיים, מעיזים וכבשים (יוגורט 4-5%).
4. הפחיתי בצריכת המזונות והמשקאות הממותקים בסוכר
מומלץ להפחית בצריכת מוצרים העשירים בסוכר כמו ממתקים, עוגות , לחם לבן או שתייה ממותקת. מוצרים אלו דלים ברכיבי תזונה חיוניים כגון ויטמינים ומינרלים ו"תורמים" לגופך בעיקר "קלוריות ריקות". מוטב לאכול פירות שלמים מאשר לשתות את המיץ בלבד וגם זאת במידה. צריכה מוגברת של סוכר בהריון מאתגרת את התאים המייצרים אינסולין בלבלב עד לשלב בו נוצר חוסר איזון בהפרשת האינסולין ובתגובת התאים של האם והתינוק לעודף הסוכר בדם , העלול להתבטא בסוכרת הריונית ולעובר גדול מדי למעבר בתעלת הלידה. הפחתה בממתקים ובשוקולד תועיל גם נגד הצרבת.
5. העדיפי שמנים צמחיים על צריכת שומן רווי ושומן טרנס
שומן הינו מקור חיוני לשומנים בלתי רוויים וכן לוויטמינים A, D ו-E. אך עם זאת, יש להגביל את צריכת השומן הרווי ושומן הטרנס המשפיעים על כלי הדם שלך ושל השלייה. רצוי להגביל את כמות מוצרי מזון המתועש, המכילים שומן צמחי מוקשה חלקית (מרגרינה, בורקס, מאפה מתועש, נקניק). להימנע ממוצרי חלב פרה וגבינות שמנות, דגים גדולים ושמנים(קרפיון, טונה לבנה, לוקוס)ומוצרי בשר שמנים ומטוגנים (בשר חזיר, כבש, אווזים, נקניקים), גם נגד הצרבת. עדיף להשתמש בשמנים צמחיים נוזליים באפייה ובישול. אפשר לאכול טחינה (שמן סומסום), סלטים מטובלים בשמן זית ומאפים עם שמן גרעיני ענבים שיוצרו בכבישה קרה. מומלץ גרעינים של חמנייה, דלעת , שקדים ואגוזים למיניהם, אבוקדו, דגים בהם יש ריכוז שמנים איכותיים כולל אומגה 3 (סלומון, פורל ,סרדינים ופירות ים) החיוניים לבניית מערכת העצבים והמוח של העובר.
6. תני את הדעת לכמות המלח במזון
גופנו זקוק לכמויות מלח (נתרן) קטנות בלבד, לכן רצוי לצמצם את צריכת המלח במזון, על מנת למנוע ספיחת נוזלים, המתבטאת בבצקת, עליה בלחץ דם ועומס יתר על תפקוד הכליות. המעיטי בהוספת מלח ובצריכת מזונות עשירי מלח (נתרן). להוספת טעם לבישול, נסי לשלב עשבי טיבול זעתר, קורנית שום ולימון והימנעי מטיבול מתועש:(מונוסודיום גלוטמת, סכרין, צבעי מאכל, תמצית וניל )
7. הקפידי על מזון נקי, טרי ומפוסטר
שטפי ידיים לעיתים קרובות, במיוחד אחרי טיפול בחיות ולפני בישול ואכילה. הימנעי מאכילת מזון לאחר תאריך התפוגה, שמרי מזונות מתכלים ושאריות מזון בקירור, הימנעי מאכילת דגים לא מבושלים, חלב לא מפוסטר, נקניקים ובשר מעושן. שטפי היטב והשרי במים וסבון את הפירות והירקות על מנת להסיר גם את חומרי ההדברה. בהריון החשש שלנו הוא מהידבקות בחיידק הטוקסופלסמוזיס המועברים ע"י חתולים חולים, רקצייה ( כלבים חולים) והליסטרייה הקיימים במוצרי בשר, משטחי עבודה וקרשי חיתוך מזוהמים, מחלות זיהומיות, העלולות לעבור לעובר ולהזיק להריון.
.

ביטוח אחריות מקצועית

02.01.2017

נכון להיום, בשל חוסר נכונות של חברות הביטוח (המוכרות על ידי המפקח על הביטוח), אין למיילדות הבית בישראל ביטוח אחריות מקצועית .

יולדת ובן זוגה המתכננים לידת בית מיודעים כבר בפגישתם הראשונה עם המיילדת על העדר הביטוח.

 

ציוד ללידת בית

ציוד ללידה בבית
שעוונית למיטה או סדין מגן למזרון 
מזרן לרצפה עטוף בניילון
תאורה עמומה או נרות
מגבות גדולות
2-4 שקיות אשפה גדולות ועבות
2 קערות פלסטיק
חבילת סדיניות 60×90 -שקמה
חבילת תחבושות גדולות, תחתונים ובגדים  לאחר הלידה
פדים היגייניים רגילים
שמן לעיסוי שקדים או נבט חיטה   
אוכל ושתייה: מיצים+ קשית  
ARNICA 30c, רסקיו
מגבונים ללא אלכוהול( הממליס או אלוורה)
גומי לשיער
לתינוק:
גופיה, מכנס, סרבל, שמיכה, כובע, גרביים,
חיתולי בד טטרא הרבה
חיתולי פלנל
vitamin K 2 mg
בקבוק חם או כרית כוסמת  
ללידת מים:
בריכה או אמבטיה
צינור נקי למילוי וריקון הבריכה ומחבר לברז המים החמים
מסננת קטנה
3 ק"ג מלח ים
חלוק רחצה

לא לשכוח:
תנור חימום         
מצלמה
נרות
מוזיקה שאוהבים
מבער ושמנים אתרים
מראה
בייבי-סיטר לילדים גדולים

במקרה של העברה לביה"ח:
להכיר את הדרך לבית החולים
תעודת זהות         
כרטיס מעקב הריון
בדיקות דם + US
מיכל דלק מלא
מטען לטלפון נייד
תיק עם כלי רחצה- כפכפים
פדים, גומי לשיער
שתייה, ספל+ קשית

כסא בטיחות לרכב

אפשר גם:
שלט על הדלת שמרגיע את השכנים- כאן יולדים בבית בנועם ושלווה,
תודה אין צורך בעזרה.

מטרת הארגון

ארגון מיילדות הבית שם לו למטרה:

  • לאפשר ולקדם את זכות היולדת לקבל מידע עדכני ואמין על מנת לבחור את מקום הלידה, אופן הלידה והמטפלים בה, תוך שמירה על בריאות ובטיחות מירבית לאם וליילוד.
  • לאפשר ולקדם את זכות היילוד להיוולד ולינוק בסביבה תומכת ובריאה, ללא ניתוק ממשפחתו, תוך שמירה על בריאותו הפיזית והנפשית.
  • לאפשר קיום לידה פיזיולוגית עבור יולדות הבוחרות בלידת בית, ולצמצם התערבויות בלידה במידת האפשר.
  • לשפר את הקשר בין לידות הבית המתקיימות בקהילה לבין שירותי ההעברה (מגן דוד אדום) ובתי החולים המשמשים כגיבוי רפואי בעת הצורך.
  • לקדם את ארגון ומיסוד לידות הבית במסגרת שירותי הבריאות בישראל.
  • לספק מידע מהימן ועדכני לציבור היולדות השוקלות קיום לידת בית, תוך הקפדה על הסכמה מדעת.
  • להקים מאגר נתונים סטטיסטי מיילדותי ישראלי בנושא לידות בית, כפי שנעשה במרבית המדינות המתקדמות.
  • לקדם את בריאות היולדות הבוחרות בלידת בית, על ידי מתן טיפול המשכי הכולל מעקב הריון רציף מלווה בגישה הוליסטית ורפואה משלימה, טיפול במהלך הלידה ומעקב לאחר הלידה.
  • לקדם את הרמה המקצועית של מיילדות הבית על ידי השתלמויות בנושאים חיוניים לשיפור איכות הטיפול.
  • להגדיר פרוטוקולים המסדירים את הטיפול בנשים ויילודים בסיכון נמוך במסגרת ביתית הכוללים:
    • מעקב טרום הריוני ובדיקות רפואיות חיוניות ללידת בית
    • מצבים רפואיים שעלולים לסכן את היולדת ואת הילוד , שאינם מאפשרים לידת בית
    • טיפול במהלך הלידה באם וביילוד
    • מצבים המחייבים העברה לבית החולים במהלך לידת בית ואחריה
    • מעקב וליווי של האם והילוד במשכב לידה ותמיכה בהנקה
    • רישום ודיווח
    • ציוד נדרש ללידת בית
    • ביטוח אחריות מקצועית

השקפת עולמנו

ארגון מיילדות הבית בישראל – אמה"י, הוקם על ידי מיילדות מוסמכות ומנוסות, בעלות רישיון יילוד מטעם משרד הבריאות בישראל, אשר מומחיות ללוות וליילד בהריון ובלידה, במסגרת ביתית נשים הבוחרות באפשרות זו.

אנחנו מילדות הבית מכבדות את זכותה היסודית של היולדת לחופש הבחירה לגבי: מקום הלידה, אופן הלידה והמטפלים בלידה, המעוגנת בחוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו".

אנחנו מבססות את העשייה שלנו על ממצאים ועדיות ממחקרים עדכניים שהוכיחו כי הלידה כשלעצמה, עבור נשים בריאות בסיכון נמוך, היא תופעה טבעית שלרוב מסתיימת בתוצאות משמחות. מתפקידה של המיילדת לבצע מעקב וליווי בהריון, בלידה ולאחריה לצורך זיהוי סימנים מוקדמים לסיבוכים, להימנע ככל האפשר מהתערבות בתהליך ולאפשר סביבה תומכת, עידוד ואהבה.

אנו מאמינות כי:

  • זכותה של כל יולדת לבחור על פי מידע מבוסס, עדכני ואמין  היכן היא תלד, מי יהיו מטפליה ואת האופן שבו היא מעדיפה ללדת.
  • חווית הלידה והאופן בו הילוד נפגש עם העולם ועם הוריו, משפיעה על תפיסת עולמו.
  • תמיכה רצופה באישה בהריון, בלידה ובהנקה על ידי מיילדת שהיולדת בחרה, מקדם את בריאותה של האישה ואת בריאותו של הילוד.
  •  יולדת, המאפשרת לתינוקה לחוות את האהבה בלידה ובוחרת ללדת בתנאים רגועים, נצמדת לתינוק ונמנעת מלהיפרד ממנו מלמדת אותו בטחון, שפע ,אהבה ושלום.
  • יולדת הבוחרת ללדת בביתה בלידה טבעית, בתמיכה של מיילדת, מעדיפה לאפשר לתהליך הלידה להתפתח בקצב ובזמן המתאימים לה ולעובר, מודעת לזכותו של הילוד להיוולד ולהיפגש ללא הפרעות עם הוריו, בתנאים הפיזיולוגיים המיטביים בו הורמון האוקסיטוצין בשיאו, על מנת שהתינוק ילמד ויתנה את רגש האהבה, מקדמת את בריאותה, בריאות ילדיה והדורות הבאים.
  • מחובתה של מדינת ישראל (משרד הבריאות, ביטוח לאומי) לתת ליולדת את ההזדמנות השווה ללדת  גם בלידת חוץ אישפוזית, על מנת לאפשר לתינוק להיוולד בלידה טבעית בתנאים שהוריו בחרו.

רישום הילוד

לאחר הלידה המיילדת תצייד אתכם בהודעת לידה –  שאת ילדת תינוק בריא וחיוני תאריך ושעת הלידה ואף תוסיף את משקל הילוד ומינו, העתק רישיון  המיילדת. ובבתצהיר חתום ע"י עורך דין שהיא יילדה אותך בלידת הבית שלך. להמשיך לקרוא