מה לנשימה ולרצפת האגן ?

 על מנת לשמור על שרירי רצפת אגן בריאים ומתפקדים חשוב להבין מוקדם ככל האפשר את חשיבותם ולחנך מיילדות, במיוחד את הבנות, איך למנוע נזקים ואיך לתרגל את השרירים, בשילוב תרגול ליציבה ונשימה מודעת.  חינוך של הילדה, הנערה והיולדת למודעות לאופן ההתפנות שלה, התאפקות מול שליטה ושחרור, תרגול נכון של השרירים בזמן מאמץ תוך שימת לב לשרירים אלה בהתעמלות וספורט, שעלולים לגרום לחיזוק יתר של שרירי היציבה של הבטן והגב על חשבון הנזק לרצפת האגן.

 הפסיה- זו יריעה של רקמת חיבור המצפה את שרירי הבטן הפנימיים , הסרעפת ושרירי רצפת האגן. בשאיפה ובנשיפה היריעה הצמודה לשרירי הסרעפת משפיעה בו זמנית על היריעה הצמודה לתחתית הבטן. במידה והאישה מתאמצת ולוחצת תוך כדי שאיפה וכליאת האוויר ומעלה את הלחץ התוך בטני נוצר עומס יתר על שרירי רצפת האגן.  במצבים של עצירות או במצב של חיזוק שריר הבטן בהנחיה לקויה, בלידה, כאשר היולדת בהשפעת אפידורל ,  כאשר היא לוחצת בהוראת רופאים ומיילדות לא מודעים, המעודדים אותה ללחוץ תוך כדי כליאת האוויר  ובשימוש  עודף של מכשירים ומשקלות כמו האפינו כהכנה ללידה, כל אלה תורמים  לנזק.

תרגול נכון של שרירי רצפת האגן מעודד את הגמשת השרירים תוך שילוב שאיפה ונשיפה בתיאום. הילדה-אישה  יושבת ישיבה מזרחית או יפנית על מזרון דק על הרצפה, היא חשה את התנגדות האדמה אל מול שרירי רצפת האגן וחודי עצמות האגן  ועצם העצה, בשאיפה היא חשה את השריר רפוי ומתרחב שוקע לכיוון האדמה ובנשיפה השריר מתרומם ונאסף כלפי מעלה.

 על מנת לתרגל את פעולת פינוי הצואה או להבדיל אלפי הבדלות  את שחרור העובר האישה יושבת בתנוחה שבתרגיל הקודם ומוסיפה נשיפה ממושכת המדמה ניפוח של בלון ,תוך הוצאת קול ששששש…. כאשר שפתיה מחייכות. התרגיל מבוצע ברצף שמדמה סדרה  של 3 שאיפות ונשיפות בזמן התכווצות: הנשיפה ראשונה נועדה לדחוף את הילוד למקום שהיה בציר הקודם. הנשיפה השניה לקדם אותו לכיוון היציאה והשלישית לשמור שלא יחזור לאחור.

בשלב השני של הלידה כאשר צוואר הרחם פעור לגמרי והילוד נדחף על ידי שריר הרחם בזמן התכווצות אל תוך הנרתיק ושרירי רצפת האגן , היולדת חשה את הדחף . יולדת , שתרגלה את הרפיית השריר תוך כדי נשיפה , תדע לשחרר את התינוק מתוך השרירים הטבעתיים ותמנע מלדחוף את השרירים עצמם ,כלפי מטה.

פליטת השלייה היא פעולה דומה של נשיפה תוך כדי הרפיה של שרירי הנרתיק ונכון לעשותה כשהיולדת נמצאת בכריעה או בישיבה יפנית.

שיקום רצפת האגן רצוי שיעשה צמוד ללידה וההנקה. אחרי לידה מומלץ ראשית להתרכז בחיזוק שרירי רצפת האגן והשרירים הרוחביים של הבטן התחתונה ולהימנע מחיזוק של השרירים הארוכים של הבטן.