לאחר הלידה האם והתינוק ביחד. התינוק שוכב על חזה אמו, נושם את נשימותיו הראשונות, חש אותה במגע של עור על עור, מתחמם מחום גופה, מריח, שומע, טועם, לאט לאט פוקח את עיניו ורואה אותה לראשונה. מצב של ערנות שקטה. 

רגעים של קסם, אושר, ורווחה. ההתקשרות הראשונית מערבת את כל החושים של האם ושל התינוק. התינוק עדין מחובר בטבור אל השליה והאם, ומתחיל להסתגל לחיים בחוץ. חשוב מאד לשמור על אוירה שקטה, אורות  חלשים, חדר חמים על מנת לא להציף את התינוק בגירויים  חזקים חיצוניים.

לאט לאט התינוק יהיה מוכן לחפש את השד. הרפלקסים הטבועים בתינוק של ליקוק, הרחה, אחיזה, מציצה, הפנית הראש לכיוון השד והפטמה וזחילה לכיוון השד, והרפלקסים הטבעיים של האם להחזיק את התינוק קרוב לחזה ולאפשר לו גישה חופשית אל השד, דרך  מגע של עור לעור, עוזרים לו להגיע אל השד ולהתחיל לינוק. הקצב של כל תינוק שונה. ישנם תינוקות שתוך דקות מתחילים לחפש. מראים סימני מציצה, דוחפים אגרופים לפה, מפנים את ראשם לכיוון הפטמה –  (מגע של לחי, סנטר, ואף בשד מאפשרים זאת), הם מתחלקים כלפי השד או זוחלים ע"י דחיפות עם הרגליים ומגיעים לחיבור וליניקה. ישנם תינוקות הזקוקים לקצת יותר זמן להסתגל לחיים החדשים, צריכים קצת לנשום, להירגע, להתחמם ורק אחר-כך לחפש ולמצוא את השד ולינוק.

ניסיונות הנקה ראשונים אלו מרגיעים את התינוק ומחממים אותו. נותנים לאם תחושת ביטחון. עוזרים לרחם להתכווץ, ללדת את השליה ולהקטין את הדימום לאחר הלידה.

הנקה לאחר הלידה חשובה ביותר לתינוק ולאם. התינוק מקבל את החלב הראשוני – קולוסטרום המכיל אנרגיה, תזונה, הגנה על דרכי העיכול, ןהגנה חיסונית. האם מתקשרת לתינוק מעניקה לו את מה שהוא זקוק. דרך פעולת היניקה וגירוי הפטמה מוגברת הפרשת ההורמונים: האוקסיטוצין האחראי על כיווץ הרחם וירידת החלב והפרולקטין המביא להתנהגות ותחושות אימהיות ואחראי על ייצור החלב.

לאחר ההנקה הראשונה יתכן והתינוק ישן מס' שעות – שנת הלידה.

לאחר שש שעות מהלידה על האם להיות ערנית ולהתחיל לשים לב להתנהלות ההנקה.

קוראים לזה הנקה פעילה.

אנו שומעים הרבה את המשפט: הדבר הטבעי לנו "אמהות יודעות להניק ותינוקות יודעים לינוק. רק תנו להם את ההזדמנות ואת התנאים הנכונים." בעובדה הנקה היא לא רק יכולת טבעית אינסטקטיבית היא גם יכולת נלמדת תרבותית וחברתית. הנקה מצליחה ובהרבה מקרים היא פשוטה. מאידך כיום מעטות הנשים שינקו בעצמן או שראו וצפו בחברותיהן מניקות את תינוקן בשעות ובימים הראשונים לחיים. 

זו הסיבה שרבות מהאמהות מרגישות חוסר ביטחון בהנקה ומתקשות להעריך אם ההנקה מתנהלת טוב. 

על מנת שהאם תוכל לאמוד נכון את יעילות ההנקה היא צריכה להיות פעילה וערנית לסימנים שונים. חשוב  ללמוד אותם ולהתכונן עוד בהריון. ניתן לעשות זאת בשיחה עם המיילדת, יועצת הנקה, או דרך הסתכלות על ההנקה אצל חברות, אחיות, או צפייה בסרטים. 

תנאים להנקה מוצלחת: 

בימים הראשונים לאחר הלידה האחריות והטיפול בתינוק החדש דורשים את רוב הזמן והכוח של האם. האם היא זו המטפלת בתינוק. לכן חשוב שכל שאר הקרובים יטפלו בה, בבית – ניקיון אוכל כביסה, בטיפול בילדים הגדולים, באירוח (אותו כדאי קצת לדחות לשבועות הבאים) וכל הקשור לסביבה. זה הזמן שלה להכיר את התינוק היא המומחית באשר לצרכיו ועוזרים רגישים חכמים יאפשרו לה תקופה נטולת דאגות להכיר ולהיניק את התינוק. חשוב להכיר בכך ולבקש את העזרה הנכונה לה את זקוקה.

הנקה לא קשה או מסובכת אך דורשת התנסות של האם והתינוק לצורך רכישת מיומנות. בעיות הנקה בהן נשים נתקלות יכולות להיפתר ורובן אינן רפואיות כלל. כאשר מתעוררת שאלה או קושי כדאי לפנות מיד לייעוץ עם המיילדת או עם אדם מוסמך. לרוב טיפים קטנים ופתרון בעיות כבר בראשיתן מונעות בעיות גדולות יותר.

תינוק ערני ופעיל. רק תינוק ערני יכול לינוק. אימא מניקה ערנית ופעילה שמה לב איך ומה  היא יכולה לעשות כדי להפוך את ההנקה ליעילה:

הנקה לפי דרישה, תינוק מתעורר לאכול לפחות 8 – 12 פעם ביממה. יונק מהשד עד שעוזב אותו בעצמו. (בימים הראשונים כדאי לך להניק משני הצדדים בכל ארוחה כדי לגרות באופן סימטרי את ייצור החלב.) לעיתים התינוק ישנוני או מסיבות שונות לא מתעורר בעצמו לאכול. זה המקום שלך להיות ערנית לדאוג להאכילו. אם אינו יונק בעצמו, להוציא חלב ע"י חליבה עצמית או שאיבה ולהאכילו בכפיות או באמצעי אחר

תינוק שלא מתעורר לאכול לעיתים תכופות יש להעיר ולהאכיל אותו.

מעבר החלב אל התינוק: תפיסה טובה של השד ותנוחה נכונה מאפשרים מעבר חלב יעיל והנקה נינוחה 

רפלקס שחרור החלב. הורמון האוקסיטוצין מופרש בפולסים וגורם לחלב לרדת דרך צינורות החלב לפטמה. הגירוי להפרשת האוקסיטוצין הינו גירוי של הפטמה, יניקה, מחשבה ומגע עם התינוק.