תקציר מאוסף הרצאות של ד"ר מישל אודנט מכנס Midwifery Today 2007
רופא מיילד וגניקולוג, פיזיולוג ואנטרפולוג מצרפת, מוביל בתנועה בינלאומית לקידום לידות פיזיולוגיות ביתיות.  קריאה נוספת הספר "אהבה בראי המדע" 

הקשר בין מיילדות הוליסטית לשלום עולמי
הפער שבין מחקרים רנדומליים מבוקרים, המבוצעים בתנאי ביה"ח, לבין עדויות מעשיות בלידות הוליסטיות ביתיות הוא בהנחת הבסיס במחקרים אלו, שנעשו לאחרונה בבתי חולים מערביים ופורסמו במגזינים רפואיים מכובדים. לדוגמה, המחקר שפורסם בלנצט באוקטובר 2000, המשווה בין שימוש פרוסטגלנדינים לפיטוצין ותכשירי ארגומטרין בשלב השלישי של הלידה, מבוסס על ההנחה, שאישה לא יכולה להגיע לרמת אוקסיטוצין מספקת על מנת לסיים את הלידה, ללדת את השיליה ולכווץ את הרחם.
התנאים בלידה בבית החולים אינם מאפשרים על פי דעת החוקרים לסיים את הלידה ללא דימום ולכן כיום, המחקרים ברובם עוסקים בבחירת התרופה האופטימלית.
ד"ר מישל אודנט טוען, שבתנאים של – פרטיות ואיטימיות, בטחון, חום ואהבה היולדת תפריש אוקסיטוצין, שרמתו תגיע לשיא עם לידת הילוד והצמדתו אליה. תוך מהלך הלידה רמות "הורמון האהבה" יתאפשרו רק כאשר רמת האדרנלין נמוכה. התנאים האופטימאליים להפרשת הורמון האוקסיטוצין, שמופרש מיותרת המוח הם אותם תנאים המעודדים  בדרך כלל "עשיית האהבה" וכניסה להריון , בבית , בחדר השינה, השקט והבטוח.

MAMELIZED CHILDBIRTH
התנאים הנדרשים – ללידת היונקים ,בעלי חיים ובני האדם הם:
*שקט והימנעות מתשאול וקבלת החלטות – דיבור ומענה לשאלות הצוות המטפל, המצריכות את הפעלת קליפת המוח הקדמי, חוסמות את פעילות ההיפוטלמוס לשחרור פקטורים, שיאפשרו הפרשת הורמונים פיטואטריים מיותרת המוח – האיבר הפרימיטיבי שפעיל בלידת כל היונקים. לדבריו על היולדת להיות שקועה בתחושותיה ואל לה להפנות מאמצים מיותרים לסביבה, במיוחד לא חשיבה ודיבור, המפעילים את קליפת המוח.
בטחון ואמון במשתתפים, יחסים מתמשכים – בתנאים של פחד וחוסר אמון היונקים מפעילים את מנגנון האדרנלין FIGHT OR FLIGHT. ככל שרמת האדרנלין עולה, רמת האוקסיטוצין והאנדורפינים יורדת. היולדת ובני זוגה צריכים להכיר את המיילדת ו/או את המטפלים האחרים לפני הלידה וליצור קשר מתמשך ואישי, שיוליד יחסי אמון ובטחון.
פרטיות – בחינה, בדיקות חוזרות והסתכלות חודרנית פוגעת באינטימיות. מישל משווה זאת לחדירה לחדר המיטות באמצע המגע המיני. על היולדת לחוש חופשית לנהוג בהתאם לתחושותיה, לבחור את התנוחה המתאימה לה, לנוע, לבטא את כאבה, לנשום או לשיר ואל לה לחוש במבוכה בפני הסובבים הבוחנים אותה.
חום ואור מעומעם – לידה באווירה של חדר ניתוח מעוררת את רמת האדרנלין, בעוד, שבאווירה רומנטית מעוררת את הורמון האהבה – האוקסיטוצין. תנאים סביבתיים נעימים, המגבירים את תחושת הרוגע שתאפשר הפרשת הורמונים מיותרת המוח.

אודנט טוען, שהימנעות מהתנהגות אנושית, הימנעות מהפעלת הקורטקס ועידוד התנהגות חייתית הדומה לשאר היונקים: בטחון, אינטימיות ופרטיות תאפשר את התפתחות הלידה ותמנע סיבוכים. לדבריו באווירה מלחיצה בנוכחות מלווים נרגשים ומתוחים המפרישים אדרנלין היולדת עלולה להידבק במתח. עירור שלה להפרשת אדרנלין עלול לעצור את התהליך הטבעישל הלידה, ולכן הוא ממליץ לבעל לנוח ולמיילדת לסרוג.

רפלקס הזרקת הילוד- לידה ספונטנית
אודנט מתאר דחף בלתי נמנע להוציא את העובר כאשר התנאים מתאימים ורמת האוקסיטוצין מגיעה לשיא. השילוב של הקוקטיל ההורמונלי ותחושת הסיפוק של היולדת, המצמידה את פרי בטנה אל הפטמה ובו זמנית מתבוננת בעיניו הפקוחות ומתוודעת אליו לראשונה, יוצר חוויה של אהבה לילוד ומאפשר את היפרדות ופליטת השילייה.

התנאים האלה לא קיימים כיום ברוב בתי החולים והמחקר של לידות המתקיימות בבית או במרכזי לידה על ידי חוקרים כמותו אינם מקבלים את אישורם של עורכי העיתונים המכובדים מתאמים פוליטיים וביוקרטיים. העורכים יעדיפו מחקרים, שמאששים את הידע הבסיסי המוכר וימנעו מלהתייחס לחוקרים שנויים במחלוקת. עשרות מחקרים שמצאו קשר בין אופן הלידה והתפתחות אוטיזם, אנורקסיה נרווזה פשיעת נוער והפרעות בהתנהגות. לדוגמא: מחקר שבוצע באוסטרליה 2004 שמצא קשר בין השראת לידה בפיטוצין ואוטיזם. מחקר בשוודיה שאישש אותו ומחקרים פסיכולוגיים רטרואקטיביים שמצביעים על קשר בין התנהגות הילד ויכולתו לאהוב לבין האופן בו נולד. כל המחקרים נתקעים ללא פרסום.
אודנט טוען, שהסיבות לכך הן אנתרופולוגיות. הצורך להפריד את התינוק מהאם בעזרת טקסים בחברה החקלאית, הפטריאכלית, הלוחמנית, וכיום בעזרת נהלים בחברה המערבית, הטכנוקרטית, ההישגית. החברה תעודד התערבות והפרעה בתהליך הפיזיולוגי של הלידה, על מנת לשלוט באם ולמנוע ממנה ומהילוד להתקשר וללמוד את תחושת האהבה עם הפרשת שיא של האוקסיטוצין. ההפרעה בלידה נועדה למנוע מילדים את ההתחברות לאמן ויותר מאוחר קשר אהבה לזולתם.
האבולוציה של הרס עולמנו מאפשרת לנו היום להבין את הנזק שנעשה מאות בשנים בהם הפרענו ליולדות ללדת, על ידי טקסים שהמצאנו, כמו האיסור להביט בעיני הילוד של שבטים אפריקנים, הימנעות מהנקה של הקולסטרום אצל ילידים בניו – גיני או טקס ניתוק חבל הטבור והשקילה המוקדמת בחברה שלנו.
אודנט  מאמין, שריפויה של החברה העולמית והצלת כדור הארץ מפני ההרס והניצול תלוי בנו הנשים. לדעתו נשים חזקות, שילדו ללא התערבות והפרעה יאהבו את תינוקם ויאפשרו לו ללמוד לאהוב ולהתקשר אליהן, יטפלו בתינוקן ויאפשרו לבני זוגן להתאהב בו. הן תעצמנה את חברותיהן ותאפשרנה לידות ללא הפרעה.
לדבריו, מתפקידינו המיילדות להעצים את עצמנו ואת היולדות שלנו, כך שלא נסכים עוד שיפריעו לנו ללדת, שלא נסכים שימשיכו להפחיד אותנו, שלא נאמין שאין ביכולתנו הנשים ללדת ללא התערבות ועזרה של אחרים, שלא נסכים שיפרידו את ילדנו ממנו בטוענות שאחרים מטפלים בהם טוב ממנו, שלא נסכים שיפריעו לנו להתחבר ולהתקשר לתינוק שלנו על מנת שנוכל לאהוב אותו והוא יחוש את האהבה ויכיר בתחושה, ילמד לאהוב את הזולת ובכך נמנע מלשלוח את בנינו לקרב להרוג ולהרג ובכך נביא שלום על עולמנו.